#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עט. כיצד נאמר שראב""ע היה מעשר בהמותיו הרי היה אחר החורבן? "	"תירצו התוס' (ד""ה תליסר) א. שמעשר בהמה לא נתבטל לאלתר אלא לאחר זמן ב. אפטרופוס שלו שהיה בימי הבית היה מעשר ג. לאו דוקא מעשר אלא שהיה נותן למלך בכל שנה העשירית."	ביצה תוס'כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. האם מותר קדור או קרצוף בהמה ביו""ט ומדוע ומה ההלכה?<br>"	"לר' יהודה אין מקרדים בשל ברזל ששיניה דקות ועושים חבורה דסבר דבר שאין מתכוין אסור אבל מקרצפים במגררת של עץ ששניה גסות ואין עושים חבורה ולא גזרינן קרצוף אטו קרוד. <sup>סו</sup><br>לרבנן אין מקרדים ואין מקרצפים דסברי כר' יהודה שדבר שאין מתכוין אסור וגזרו קרצוף אטו קירוד .<br>לר' אלעזר בן עזריה מקרדים ומקרצפים דסבר כר' שמעון שדבר שאין מתכוין מותר. כתבו התוס' (ד""ה ושלש) דהלכה כר""ש שמתיר ודוקא במגררת של עץ דאין עושה חבורה אבל במגררת שלנו שהן של ברזל כו""ע מודו דאסור דפסיק רישיה ולא ימות הוא שתולש שערות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סו.  ובירושלמי אמרו שאסרו קרצוף משום תלישה, רשב""א.</span>"	ביצה כג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא. משום אלו שלשה כלים רחים של פלפלין טמאה ולמאי נפק""מ? "	"תחתונה משום כלי קבול, אמצעית משום כלי כברה לרש""י משום ארוג ולתוס' משום כלי קיבול לסובין, ועליונה משום כלי מתכת.<br>רש""י כתב שנפק""מ דאי נמי אזל חד שמא מינה טמאה משום אידך. והתוס' (ד""ה משום) כתבו שאפילו בשעת מלאכה שהם כולם יחד אם נטמא זה לא נטמא זה הואיל וכל אחד ראוי למלאכה לבדו."	ביצה כג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. 1) מדוע עגלה של קטן זב טמאה מדרס 2) והאם מותר לגררה בשבת על גבי קרקע ומדוע?&nbsp;	"1)  טמאה מדרס לרש""י משום שהקטן יושב בה ולתוס' (ד""ה עגלה) משום שהקטן נסמך עליה כשמתלמד ללכת<sup>סז</sup>.<br>2) לחד תנא אליבא דר' יהודה אינה נגררת ע""ג קרקע דפעמים שאין האופן מתגלגל והוא נגרר וחופר ולאידך תנא אליבא דר' יהודה נגררת ע""ג הקרקע דלא שכיח שיחפור ואינה אלא כובשת<br>תחת גלגולה, לר""ש מותר דאין כונתו לעשות חריץ וס""ל דדבר שאין מתכוין מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סז.  ואע""ג דאין עשויה אלא לשחוק, רשב""א.</span>"	ביצה כג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פג. מדוע אין צדים דגים מן הביברים כיו""ט?"	"רש""י פירש שהותרו ביו""ט רק מלאכות שאי אפשר לעשותם מערב יו""ט אבל צידה אפשר לעשותה מבעוד יום<sup>סח</sup>. והתוס' (ד""ה אי) כתבו שאין צדים משום דדמי לקצירה [ולעיל ג,א תוד""ה גזרה כתבו שבירושלמי מבואר שקצירה אסורה מדכתיב אך אשר יאכל לכל נפש וסמיך ליה ושמרתם את המצות, אותן מלאכות שמשימור והיינו לישה ואילך מותרות אבל שאר מלאכות שקודם לכן אסורות ועוד דיש מיעוט אחר 'אך' שלא יקצור<sup>סט</sup>&nbsp;עוד כתבו שם די""א שאין צדים שמא יצוד דגים טמאים והתוס' דחו דבריהם]. <sup>ע</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח.  והר""ן הסתפק בכוונת רש""י אם אסור מהתורה או מדרבנן. והרשב""א הביא שהרמב""ם כתב שכל מלאכה שאפשר לעשותה מעיו""ט ואין בה הפסד אסרו עליו גזירה שמא יניחם ליו""ט וימנע משמחת יו""ט.
<br>סט.  וכן 'הוא' ו'לבדו' שלא יטחון ושלא ירקד, ואלו שתי שיטות בירושלמי ונפק""מ ביניהם ברירה, ר""ן. 
<br>ע.  והרמב""ן כתב שלא כל המלאכות הותרו ביו""ט אלא הכשר המאכלים לאוכלם אבל לצוד שאינם ברשות אדם ולעקור דבר מגידולו אסורים והם בכלל מלאכת עבודה. והר""ן כתב שכל מלאכת אוכל נפש האסורה ביו""ט אינה אלא מדבריהם שחכמים אסרו המלאכות הנעשות לימים הרבה כקצירה וטחינה וכיוצא בהם ואף צידת דגים אסרו לפי שאין דרך לצוד אותם יום יום.</span>"	ביצה כג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. מדוע אין נותנים מזונות לפני דגים שבביברים?	"רש""י פירש שאין מזונותם עליו דאפשר להם בלא מזונות שהם אוכלים שרשי עשבים וקרקע וגדול אוכל את הקטן. <sup>עא</sup><br>והתוס' (ד""ה ואי) כתבו שאין נותנים לפניהם מזונות גזרה שמא יצודם.<sup>עב</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>עא.  והביא הר""ן שרש""י בשבת קו,ב פירש דכיון שמוקצים הם לא שרי למטרח עלייהו .</span><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עב.  והר""ן הביא שרש""י בשבת קו,ב כתב שכיון שמוקצים הם לא שרי למיטרח עלייהו, דכיון שהם מחוסרי צידה אינם מזומנים לאדם.</span>"	ביצה כג: ותוס'		
